זכרון דברים - מהותו ותוקפו.
גד, בחור צעיר כבן 25, מצא את בחירת לבו, תמר, והשניים החליטו להינשא. תמר וגד גמרו אומר כי עליהם לחפש דירה אשר תשמשם לאחר החתונה. הזוג, אשר אינו יכול להרשות לעצמו כלכלית לרכוש דירה חדשה, החליט כי בשנות נישואיהן הראשונות, יגורו בדירת שני חדרים אותה ירכשו מכספי החיסכון של גד.
הזוג הטרי החל לחפש מעון קבע בלוחות המודעות עד שנתקל במודעה אשר ענתה לדרישותיו.
גד ותמר, נפגשו עוד באותו היום עם אביחי, בעליה של דירת שני חדרים במרכז העיר.
הדירה הייתה לשביעות רצונם המוחלט של בני הזוג והוחלט כי ירכשוה.
אביחי, הוציא משולחן הכתיבה דף ועט ונתן לגד לכתוב זיכרון דברים. גד, כתב כי מעוניין הוא בדירתו של אביחי וכי ירצה לרוכשה. לאחר שנפרדו לדרכם, קיבל גד שיחת טלפון מפתיעה, בה נאמר לו כי זכה בהגרלה והרוויח סכום כסף ניכר. לאחר שירדה התרגשותו, התקשר אל אביחי ואמר לו כי אין הוא מעוניין עוד בדירתו.
אביחי, אשר בידיו זיכרון דברים, הכתוב על ידי גד, רואה עניין זה כהפרת חוזה. מהו הדין במקרה זה?
זיכרון דברים, ככלל, יכול ויהא בעל תוקף משפטי כאמור: ראשית, יכול זיכרון הדברים להיחשב כהסכם מחייב לכל דבר ועניין אף מבלי שנעשה חוזה פורמאלי. כאן, לא תהא זכות לחזרה מן ההסכמה שהושגה והפרתו תהא כדין הפרת חוזה. שנית, יכול וזיכרון הדברים יהא שלב במשא ומתן שטרם הסתיים. במקרה זה, חזרה מן ההסכמה הינה מותרת אך תיבחן בכפוף לעקרון תום הלב בחוק החוזים.
בכדי לדעת מה הוא תוקפו של זיכרון דברים מחייב עלינו להחיל מבחן כפול, אשר ייבחן כל מקרה לגופו. תחילה עלינו לבחון את גמירות דעתם של הצדדים, מהותה של גמירות הדעת הינה בחינת כוונת הצדדים ביצירת קשר חוזי מחייב בזיכרון הדברים האמור. גמירות דעתם של הצדדים יכול ותיבחן על ידי תוכן זיכרון הדברים, משמע האם נקבע כי אי קיום זיכרון דברים זה ייחשב כהפרת חוזה או לחילופין קביעת פיצויים על הפרה. גמירות הדעת, בנוסף, הינה פונקציה של התנהגות ולכן זו תיבחן גם מהתנהגות הצדדים "לפני , בעת ולאחר ההסכמה על זיכרון הדברים עצמו" - כאמור בפס"ד רבינאי נ' שקד.
היעדר חתימה על זיכרון הדברים אינה מעידה בהכרח על חוסר גמירות דעת, זאת עקב חוסר הקדושה בחתימה. לחילופין, חתימת צד על גבי חוזה כתוב מהווה ראייה לגמירות דעתו, כך בפס"ד בוטקובסקי נ' גת.
כעת, יש לבחון את קיומה של המסוימות בעניינינו. מסוימות, ככלל, הינה הסכמה בגופו של זיכרון הדברים בנוגע לפרטים העיקריים והחיוניים בעסקה. יש לציין כי יסוד זה הינו יסוד נפרד ושונה מיסוד גמירות הדעת וכי אף אם נתקיים יסוד גמירות הדעת, יש לבחון קיומה של המסוימות על מנת שזיכרון הדברים יצור קשר משפטי מחייב. בהיעדרה של מסוימות, לא נוצר קשר משפטי מחייב אשר עומד בבסיסו של חוק החוזים, זאת, עקב היעדרה של וודאות מספקת לקיומו של חוזה. דרישת המסוימות תבוא על סיפוקה גם כאשר החוזה ניתן להשלמה חיצונית על ידי בית המשפט. אין עוררין כי באם ההסכם אינו ניתן להשלמה, לא יערוך בית המשפט חוזה עבור הצדדים.
יש לבחון האם ישנה הסכמה בנוגע לתנאים החיוניים בבסיס העסקה. כך למשל, באם אין הסכמה על תנאים אלו, כגון: מחיר, כמות, מקום, פירוט הדירה ואמצעי לזיהוייה בוודאות כגון מספר חלקה וכתובת מדויקת, יכול וזיכרון הדברים יהא שלב במשא ומתן, אשר אינו מהווה חוזה מחייב וחזרה ממנו, כאמור, תהא מותרת ותיבחן על פי עקרון תום הלב. יש לציין כי בפסיקת בית המשפט נקבע כי היעדר זיהוי ברור של הנכס הוא פרט שאין להשלימו ולכן זיכרון הדברים אינו יכול ליצור קשר חוזי מחייב בעקבות היעדר יסוד המסוימות. מאידך, באם בזיכרון הדברים נקבעו עיקרי יסודות העסקה, כגון: מחיר, מועדי תשלום והעברת סכום כסף וזיהוי מלא של הנכס, יכול ויהא הסכם זיכרון הדברים הסכם מחייב והפרתו, כאמור, כדין הפרת חוזה.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי על זיכרון דברים שנושאו מקרקעין, לעמוד בדרישת הכתב כאמור בסעיף 8 לחוק המקרקעין. משמע, הסכם זיכרון דברים במקרקעין, עליו לעמוד במבחני גמירות הדעת, המסוימות ודרישת הכתב. לכן, יש לבחון גם את הדרישה הצורנית בסעיף 23 לחוק החוזים המעמידה דרישות לצורת חוזה ואת דרישת הכתב בחוזה אשר נושאו מקרקעין, כאמור.
כאמור, יש לבחון את המבחן הכפול, בנוסף למבחן הצורני בכדי לדעת מהו תוקפו של זיכרון דברים - חלק ממשא ומתן או שמא חוזה מחייב לכל דבר ועניין.
הכתבה הינה מסירת ידע כללי בלבד. אין בתוכן הכתבה משום מתן ייעוץ משפטי ואין היא באה להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.
הכותב, עו"ד יצחק אופק , מתמחה בתחום דיני העבודה ומשפט אזרחי.
שאלות ניתן להעביר למשרד עורך הדין אופק בטלפון: 03-9231234, בפקס 03-9222605 או במייל - . office@ofeklaw.com
גד, בחור צעיר כבן 25, מצא את בחירת לבו, תמר, והשניים החליטו להינשא. תמר וגד גמרו אומר כי עליהם לחפש דירה אשר תשמשם לאחר החתונה. הזוג, אשר אינו יכול להרשות לעצמו כלכלית לרכוש דירה חדשה, החליט כי בשנות נישואיהן הראשונות, יגורו בדירת שני חדרים אותה ירכשו מכספי החיסכון של גד.
הזוג הטרי החל לחפש מעון קבע בלוחות המודעות עד שנתקל במודעה אשר ענתה לדרישותיו.
גד ותמר, נפגשו עוד באותו היום עם אביחי, בעליה של דירת שני חדרים במרכז העיר.
הדירה הייתה לשביעות רצונם המוחלט של בני הזוג והוחלט כי ירכשוה.
אביחי, הוציא משולחן הכתיבה דף ועט ונתן לגד לכתוב זיכרון דברים. גד, כתב כי מעוניין הוא בדירתו של אביחי וכי ירצה לרוכשה. לאחר שנפרדו לדרכם, קיבל גד שיחת טלפון מפתיעה, בה נאמר לו כי זכה בהגרלה והרוויח סכום כסף ניכר. לאחר שירדה התרגשותו, התקשר אל אביחי ואמר לו כי אין הוא מעוניין עוד בדירתו.
אביחי, אשר בידיו זיכרון דברים, הכתוב על ידי גד, רואה עניין זה כהפרת חוזה. מהו הדין במקרה זה?
זיכרון דברים, ככלל, יכול ויהא בעל תוקף משפטי כאמור: ראשית, יכול זיכרון הדברים להיחשב כהסכם מחייב לכל דבר ועניין אף מבלי שנעשה חוזה פורמאלי. כאן, לא תהא זכות לחזרה מן ההסכמה שהושגה והפרתו תהא כדין הפרת חוזה. שנית, יכול וזיכרון הדברים יהא שלב במשא ומתן שטרם הסתיים. במקרה זה, חזרה מן ההסכמה הינה מותרת אך תיבחן בכפוף לעקרון תום הלב בחוק החוזים.
בכדי לדעת מה הוא תוקפו של זיכרון דברים מחייב עלינו להחיל מבחן כפול, אשר ייבחן כל מקרה לגופו. תחילה עלינו לבחון את גמירות דעתם של הצדדים, מהותה של גמירות הדעת הינה בחינת כוונת הצדדים ביצירת קשר חוזי מחייב בזיכרון הדברים האמור. גמירות דעתם של הצדדים יכול ותיבחן על ידי תוכן זיכרון הדברים, משמע האם נקבע כי אי קיום זיכרון דברים זה ייחשב כהפרת חוזה או לחילופין קביעת פיצויים על הפרה. גמירות הדעת, בנוסף, הינה פונקציה של התנהגות ולכן זו תיבחן גם מהתנהגות הצדדים "לפני , בעת ולאחר ההסכמה על זיכרון הדברים עצמו" - כאמור בפס"ד רבינאי נ' שקד.
היעדר חתימה על זיכרון הדברים אינה מעידה בהכרח על חוסר גמירות דעת, זאת עקב חוסר הקדושה בחתימה. לחילופין, חתימת צד על גבי חוזה כתוב מהווה ראייה לגמירות דעתו, כך בפס"ד בוטקובסקי נ' גת.
כעת, יש לבחון את קיומה של המסוימות בעניינינו. מסוימות, ככלל, הינה הסכמה בגופו של זיכרון הדברים בנוגע לפרטים העיקריים והחיוניים בעסקה. יש לציין כי יסוד זה הינו יסוד נפרד ושונה מיסוד גמירות הדעת וכי אף אם נתקיים יסוד גמירות הדעת, יש לבחון קיומה של המסוימות על מנת שזיכרון הדברים יצור קשר משפטי מחייב. בהיעדרה של מסוימות, לא נוצר קשר משפטי מחייב אשר עומד בבסיסו של חוק החוזים, זאת, עקב היעדרה של וודאות מספקת לקיומו של חוזה. דרישת המסוימות תבוא על סיפוקה גם כאשר החוזה ניתן להשלמה חיצונית על ידי בית המשפט. אין עוררין כי באם ההסכם אינו ניתן להשלמה, לא יערוך בית המשפט חוזה עבור הצדדים.
יש לבחון האם ישנה הסכמה בנוגע לתנאים החיוניים בבסיס העסקה. כך למשל, באם אין הסכמה על תנאים אלו, כגון: מחיר, כמות, מקום, פירוט הדירה ואמצעי לזיהוייה בוודאות כגון מספר חלקה וכתובת מדויקת, יכול וזיכרון הדברים יהא שלב במשא ומתן, אשר אינו מהווה חוזה מחייב וחזרה ממנו, כאמור, תהא מותרת ותיבחן על פי עקרון תום הלב. יש לציין כי בפסיקת בית המשפט נקבע כי היעדר זיהוי ברור של הנכס הוא פרט שאין להשלימו ולכן זיכרון הדברים אינו יכול ליצור קשר חוזי מחייב בעקבות היעדר יסוד המסוימות. מאידך, באם בזיכרון הדברים נקבעו עיקרי יסודות העסקה, כגון: מחיר, מועדי תשלום והעברת סכום כסף וזיהוי מלא של הנכס, יכול ויהא הסכם זיכרון הדברים הסכם מחייב והפרתו, כאמור, כדין הפרת חוזה.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי על זיכרון דברים שנושאו מקרקעין, לעמוד בדרישת הכתב כאמור בסעיף 8 לחוק המקרקעין. משמע, הסכם זיכרון דברים במקרקעין, עליו לעמוד במבחני גמירות הדעת, המסוימות ודרישת הכתב. לכן, יש לבחון גם את הדרישה הצורנית בסעיף 23 לחוק החוזים המעמידה דרישות לצורת חוזה ואת דרישת הכתב בחוזה אשר נושאו מקרקעין, כאמור.
כאמור, יש לבחון את המבחן הכפול, בנוסף למבחן הצורני בכדי לדעת מהו תוקפו של זיכרון דברים - חלק ממשא ומתן או שמא חוזה מחייב לכל דבר ועניין.
הכתבה הינה מסירת ידע כללי בלבד. אין בתוכן הכתבה משום מתן ייעוץ משפטי ואין היא באה להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.
הכותב, עו"ד יצחק אופק , מתמחה בתחום דיני העבודה ומשפט אזרחי.
שאלות ניתן להעביר למשרד עורך הדין אופק בטלפון: 03-9231234, בפקס 03-9222605 או במייל - . office@ofeklaw.com
הכותב, עו"ד יצחק אופק, הינו בעליו של משרד עורכי דין המתמחה בתחום משפט העבודה ומשפט אזרחי.
